מזרונים בתקן ישראלי , מומלץ ?

על פניו, תקן איכות אחיד למזרונים נשמע כמו דבר שלא יכול שלא להיות חיובי. הבעיה היא שכאשר נכנסים לעובי המזרון, מבחינים בעובדה אחת: התקן הישראלי למזרונים עורר בשנים האחרונות מחלוקת של ממש, שעירבה גופים מכל צידי המתרס. זאת עקב העבודה שהתקן, שהיה אמור להיכנס לתוקפו לפני קצת יותר משנה, התייחס לחובת ההוספה של חומרים מעכבי בעירה לתוך המזרון. המדובר הוא בחומרים אשר מביאים לשיבושה של שרשרת הבעירה, חומרים בהם נעשה שימוש במכשירי חשמל, כלי רכב, צעצועי תינוקות, חומרי בנייה ועוד.

הבעיה היא ששורה ארוכה של מחקרים מצביעים על כך שחומרים אלה כוללים בעצמם לא מעט סיכונים, בראשם הגדלת הסבירות לסרטן – סכנה שעלולה להפוך למוחשית על רקע דפוסי השימוש במזרון הממוצע, כמו גם העובדה שהאדם מעביר כשליש מחייו בשינה. הנה כל מה שחשוב לדעת על המחלוקת שמדירה שינה, תרתי משמע, מלא מעט גורמים בישראל.

מצד אחד של המתרס: הכבאים וחברות לייצור מזרונים

בתחילת שנת 2013, יצאה נציבות הכבאות בישראל בדרישה חד משמעית: לחייב תקן של מזרונים עמידי אש, וזאת עקב ריבוי שריפות אשר בהן מעורבים, במידה זו או אחרת, מזרונים. פעילותם של נציגי הנציבות הייתה על מנת להכיר בתקן הישראלי 5418 ("עמידות בהידלקות של מזרונים, רפידות מזרונים, ספות ובסיסי מיטות"), אשר היה בגדר חובה רק עבור מזרונים הנמצאים בשימושם של בתי עסק ומוסדות. חיים תמם, ראש אגף בטיחות אש וחקירות בנציבות, טען כי בכוחה של הדרישה "להכריע בין חיים למוות במקרה של פרוץ דליקה בדירה". הממונה על התקינה המשרד הכלכלה, גרישה דייטש, התייחס אמנם למחלוקת העומדת בבסיס המזרונים ("מה יותר חשוב לנו – לא להישרף או לא להיות חולה בעקבות חשיפה למעכבי בעירה?"), אך טען כי אין ספק לגבי יעילותם של המעכבים במצבים של שריפה.

בסופו של דבר, בעקבות הלחץ של נציבות כיבוי אש, ויש שיגידו שגם לחץ מאסיבי שהפעילו נציגי החברות המייצרות חומרים ובדים מהסוג הזה עצמם (כולל חברת "כיל" הישראלית), פורסם על כניסתו הצפויה של התקן הישראלי המחודש, המחייב הימצאות או הוספת חומרים מעכבי בעירה למזרונים, החל מחודש יולי 2014.

בראש המתנגדים: משרד הבריאות

ההודעה על כניסתו הצפוייה של התקן לתוקף גרמה למחלוקת רבתי. המתנגד הראשי היה משרד הבריאות, אשר למעשה מנסה להעלות את הנושא למודעות מזה מספר שנים. עמדת המשרד, במשפט אחד, היא כדלהלן: "חסרונות השימוש במעכבי בעירה במזרונים בבתי מגורים עולים על יתרונות השימוש בהם". לכן, המשרד התנגד באופן נחרץ להחלת התקינה. גם חברת איקאה ישראל התנגדה באופן נחרץ לתקן ואף עתרה לבג"צ בנושא. החברה הצביעה על סיכוני התהליך, כמו גם על העובדה שהתקן אושר מבלי לקבל את הסכמתם של שרת הבריאות דאז, יעל גרמן, והשר להגנת הסביבה.

המתנגדים לחוק מצביעים על לא מעט מחקרים המצביעים על הבעייתיות שבחומרים אלה. החשיפה לחומרים אלה, על פי המחקרים, עלולה להגדיל את הסבירות למחלת הסרטן, לפגיעות שונות במערכת העצבים, למחלות כרוניות דוגמת סוכרת או לשיבוש דרסטי של המערכת ההורמונלית של האדם. מחקרים אחרים מראים כי במקרה של שריפה שמקורה במזרון, מעכבי הבעירה לא באמת יכולים לסייע. זאת ועוד, על פיהם גם כאשר החומרים יעשו את עבודתם ויעכבו את שריפת החומר, עלולה להיות תוצאת לוואי חמורה לא פחות: פליטת עשן רעיל, שעלול בעצמו להביא למחלות ואף למוות מיידי.

אז מהן הציפיות לגבי עתיד?

יש להדגיש כי הלחץ המשמעותי של הגורמים שהוזכרו כנגד התקן החדש נותן את אותותיו. נכון לנקודת הזמן הנוכחית, הליך המעבר לתקן החדש הוקפא, כאשר מונתה ועדת מומחים שאמורות לבדוק את הנושא לעומקו. המצב האופטימלי, מבחינת משרד הבריאות, הוא זה הנוכחי, בו רוב המזרונים שמיוצרים בישראל או מיובאים אליה לא מכילים מעכבי בעירה. על פי נתוני המשרד, רק באנגליה ובאירלנד ישנה חובה שכזו, בעוד שבמדינות אחרות הוספת המעכבים היא בגדר אפשרות. משרד הבריאות וגורמים אחרים סבורים כי את הבחירה הסופית יש להשאיר לצרכן עצמו. ייתכן שגם ייקבעו חלופות אחרות, דוגמת שימושּ בבדי ריפוד שאינם דליקים.

מומלץ מאד לעקוב אחר הנושא וההתפתחויות הנוגעות אליו בעתיד הקרוב, ולראות מהי ההמלצה הטובה ביותר שתסייע לנו, בסופו של יום, לשמור על החיים שלנו – גם במהלך השינה. בכל מקרה, בנקודת הזמן הנוכחית דומה כי רכישה של מזרון זוגי ישראלי, שבטוח שנעשה על פי התקנות המחייבות בישראל, היא הבטוחה ביותר.